הקלימורות בצרפת

לבקשת הילדים, היום האחרון תוכנן להיות *באמת* יום בצ'יל. יצאנו בבוקר בנחת לשוטטות באזור המארה ולסיבוב שופינג אחרון, להשלים עוד כמה מתנות חסרות. בדרך עצרנו לארוחת בוקר של גלידה וקרפ אחרונים לטיול הזה בפלאס דה ווז'. הסיבוב הביא אותנו עד הפירמידות של הלובר, אורי כמעט הצליח להיכנס אבל בסוף לא: המשכנו לגני טווילרי לפיקניק משגע,…

החלטנו שהיום יהיה יום רגוע ונינוח, או בשפת הנוער – יום בצ'יל. אז עשינו בוקר בצ'יל, קמנו יחסית מאוחר (בתשע), אכלנו ארוחת בוקר קטנה בבית ויצאנו ברגל לעבר האטלייה דה לומייר – מוזיאון שמציג תערוכות של אמנים גדולים דרך וידאו ארט על קירות עצומים. הרגשנו כמו במרי פופינס כשהילדים קופצים לתוך ציור ומתחילים לטייל בתוכו.…

התחלנו את היום באי הגלידה הידוע גם בכינויו "איל דה לואי". גילינו שחנות הגלידה המפורסמת ברתיון נסגרה לשיפוצים, אך אל דאגה – במקומה נפתחו כ-3,476 סניפים אחרים של אותה גלידה בהמשך הרחוב המרכזי של האי. בין חנויות הגלידה הרבות נהנינו מחנויות מתוקות וגם מקרפ מתוק וקרפ מלוח, במסעדת קרפים קטנה שמצטיינת בסיידר האלכוהולי שלה: המשכנו…

והיום לרגל יום ההולדת של רוני ניתנה לי (רוני) הזכות לכתוב את הפוסט היומי. השכם בבוקר התעוררתי מוקף בקלימורות עם בלונים וברכות מרגשות ביותר, שזו דרך נפלאה לקום ליום פריזאי משגע וארוך במיוחד… אחרי קפה בבית הקפה הפרטי שלנו, ללא אורי שחזר לישון קצת, יצאנו לדרך. והפעם אל הרובע הלטיני! בגשר הראשון הוחלט שכל צילומי…

בבוקר יום חמישי לקחנו רכבת (בעצם, שתי רכבות), לארמון ורסאי. לאחר נסיעה של כשעה וצעדה של כחצי שעה נוספת, הגענו. מיד עטינו את ארשת הפנים המלכותית שלנו, והתחלנו לשוטט בארמון, בין הפסלים המפוארים, הרהיטים המפוארים והתמונות המפוארות: לאחר שמיצינו את הפאר של הארמון המלכותי, יצאנו אל הפאר של הגנים המלכותיים: אחרי ארוחת צהריים עם הדבורים…

הימים בפריז עמוסים ומעייפים, והזמן לכתוב את הבלוג קצר… או, כמו שאומרים בפריז, קפה או לה אה קרואסון סיל וו פלה. יום רביעי החל באווירה פריזאית במיוחד. ההורים ישבו בקפה שמתחת לבית ושתו קפה או-לה, בעוד הילדים הלכו לרכוש מזון להמשך היום בסופר הקרוב. אורי הגדיל לעשות ורכש עלי גפן ממולאים, שהסתבר אחר כך שהיו…

שלום לכולם.בגלל שהפוסט האחרון היה על יומיים, החלטתי שצריך לעשות פוסט נפרד למסקנות היומיות של דפנה מכיוון שהפעם יש שתיים😱והפעם נעשה את זה מעניין ונסביר איך הגעתי לכל מסקנה. מסקנה ראשונה – מיום שני: הסבון הלחיץ בדירה משפריץ.אני בתמימותי רוצה לשטוף ידיים, אז אני פותחת את הברז, לוחצת על הסבון והוא פשוט משפריץ לי על…

יום שני היה יום בסימן מעבר ולא כלל הרבה הרפתקאות (ולכן גם לא נכתב עבורו פוסט נפרד). קמנו בשאמוני, אכלנו ארוחת בוקר, סיימנו לארוז ועזבנו את הדירה כדי להחזיר את האוטו באנסי. ניצלנו את ההזדמנות שעברנו שם כדי לעשות טיול שורשים באנסי ולהעלות זכרונות מהטיול שעשינו שם פעם פעם, לפני 5 ימים… עלינו על הרכבת…

איך אומרים – rachbal או rakevel? האם הרכבל זז על הכבל הסטטי, או שהכבל כולו זז וכך מזיז את הקרונות? מי לעזאזל חשב על הרעיון של למתוח קו בין שתי פסגות ולהסיע קרונות עם אנשים על הקו הזה? על כל השאלות האלה, ועוד, רצינו לקבל תשובה היום. אבל תכניות לחוד, ולהעיר את הילדים בבוקר אחרי…

אחרי יום טיולים מעייף, הבוקר לקחנו את הזמן… הילדים התעוררו ביקיציה טבעית והצטרפו להורים שישבו על המרפסת וספרו מצנחי רחיפה נודדים: אחרי ארוחת בוקר במרפסת, יצאנו לשוטט ברחובות שאמוני. הגענו לשוק וגילינו שאם לוקחים את הזמן יותר מידי, מגיעים לשוק אחרי שהוא נסגר 😱 אז במקום שוק הלכנו על שיק ורכשנו 4 מקרונים שנאכלו תוך…

קמנו מוקדם בבוקר (מאורע נדיר אצל הילדים!), כדי לצפות יחד ממרפסת הבקתה שלנו בשמש העולה ובקרני השמש המלטפות את ההר שמולנו. אורי החזיק כחמש דקות אל מול המראה השמיימי הזה, וחזר לישון… בכל זאת, עם כל הכבוד לשמש העולה, יש פה סדר עדיפויות. הכנו ארוחת בוקר (מפנקת כמובן) ובצער התחלנו לארוז את הדברים שלנו. נפרדנו…

ככה נראה הבוקר ממרפסת הבקתה שלנו בהר. בהחלט לא דרך רעה להתעורר, במיוחד שאחרי הקפה אכלנו ארוחת בוקר צרפתית משובחת מול אותו נוף. הארוחה אמנם היתה משובחת, אבל כיוון שאנחנו על ההר ורחוקים מהציוויליזציה הצרפתית, היא לא כללה מאפים טריים. את הבעיה החמורה הזו פתרנו בדרכנו למסלול הטיול, כשעצרנו בבולנז'רי. לקח לנו איזה 20 דקות…

את היום השלישי לטיול פתחנו בעוד ארוחת בוקר צחפתית מפנקת, שכללה בגטים ומאפים מהמאפיה שמתחת לדירה, צנוניות טריות מהירקן שליד המאפיה, ועוד פינוקים. אחרי ארוחת הבוקר והאריזה, ירדנו לטיול פרידה מסמטאות אנסי ועברנו גם בכנסיה, לתפילת הודיה על כל הטוב שיש למאפיה להציע לנו. אמרנו להתראות לאנסי היפה, ושמנו פעמינו לעבר סוכנות הרכב. הסוכן רצה…

לפני הכל, אנו מוודאים שהקוראים הנאמנים של הבלוג קוראים אותו במבטא צרפתי ומשמיטים את האותיות של סופי המילים, או, לחילופין, קוראים את סופי המילים עם שווא נח. הבוקר בעיירה הקסומה אנסי התחיל בארוחת בוקר סגפנית שכללה בגט צרפתי, בגט אלפיני, קרואסון, קרואסון שוקולד, בריוש ומאפה תפוחים מהמאפייה שמתחת לבית: אחרי האוכל ועל אף תחושת שובע…

הזמנו את המונית לשעה שתיים בלילה. סיימנו לארוז בסביבות חצות, מה שהשאיר לנו שעתיים בערך להתרגש בנחת (ולהורים שעה וחצי לנמנם). לנהג המונית קראו ככל הנראה ציון. אורי: ספר משהו מעניין שקרה לך בעבודה. ציון: תנחש במה נתקעתי פעם. אם אתה מנחש הנסיעה עליי. אורי: בריכה? בית ילדים? דפנה: חיה? נהג: פרה. פעם נתקעתי בפרה.…