קמנו מוקדם בבוקר (מאורע נדיר אצל הילדים!), כדי לצפות יחד ממרפסת הבקתה שלנו בשמש העולה ובקרני השמש המלטפות את ההר שמולנו. אורי החזיק כחמש דקות אל מול המראה השמיימי הזה, וחזר לישון… בכל זאת, עם כל הכבוד לשמש העולה, יש פה סדר עדיפויות.
הכנו ארוחת בוקר (מפנקת כמובן) ובצער התחלנו לארוז את הדברים שלנו. נפרדנו מסוזן בעלת הבקתה שגרה קומה מעלינו ולמעשה חיה את חייה בתוך הנוף עוצר הנשימה הזה, ויצאנו לדרכנו.
ירדנו את ההר לתוך סלאנצ', ושמנו פעמינו היישר לעבר הבולנז'רי המקומי שכבר מסתמן כמועמד חזק ביותר לפרס האוסקר בשתי קטגוריות: המוכרת האדיבה, והבולנז'רי המוצלח של הטיול. ההכנות לערב האוסקרים כבר החלו. הצטיידנו באי אלו מאפים, וכעת יכולנו להמשיך.
התחנה הראשונה שלנו היתה עצירה בחנות ציוד טיולים, לרכוש לתמי מכנסיים קצרים, אחרי שאתמול הבנו בזעזוע שאין לה מכנסיים מותאמים לטיול (לתשומת לב הקוראות יעל ונילי, לפעם הבאה שאתן מכינות קולקצייה חדשה למסירה 😇). העצירה הזו הסתברה כפרודוקטיבית במיוחד, ויצאנו משם עם שלל רב. באנו לחפש אתונות לתמי ומצאנו מלוכה לכולם: מעיל וטי שירטים לדפנה, טי שירטים לרוני ואורי, משקפי שמש לילדים, מכנסיים לרוני ותמי, ותיק-צידנית! נראה שרוני קצת התאהב בתיק וביקש לישון איתו. והכל בזיל הזול.
משם המשכנו לטיול ב gorge de la diosaz: נקיק משגע. זכרנו שקראנו שהוא מתחיל בעלייה קשה, ואחר כך הטיול קליל ומישורי. הסתבר שזכרנו לא נכון! מדובר בעלייה תלולה, אחריה יש עוד עלייה, ואז עוד מדרגות וסולמות משופעים, ואז עולים עוד קצת, ובסוף עוד עליה אחרונה עד הגשר. אבל זה הכל היה בצל ומול נוף מהמם, אז לא מתלוננים:
לקראת תום המסלול ירדנו מהשביל לטבול בנהר. בעודנו משכשכים רגליים במי השלגים, מפלס המים החל לטפס פתאום, ודפנה נקלעה על אי בודד! מזל שיכולנו לעזור לה לקחת דברים שהיתה לוקחת לאי בודד.
סיימנו את המסלול בגלידה כמובן, ובשיחה לבבית עם מוכרת הגלידה הצרפתיה הלבבית, שסיפרה לנו על צרות המקומיים וסיכמה את השיחה במשפט: "We are victims of this beauty".
משם המשכנו לטיול ב parc de merlet – שם חשבנו שמדובר בטיול קליל לצד החיות. אבל… אפמינונדס אפמינונדס! מסתבר שהקטע של עלייה תלולה בהתחלה היה קשור לפארק הזה… אז טיפסנו שוב, הפעם מהחנייה עד הכניסה לפארק. אבל היה שווה את זה. שוטטנו בין הצבאים, המרמיטות והאלפקות. עוה"ד צבי תומפסון מסר ד"ש לליאורי, והילדים שיחקו עם מר מיטות, עד שאמרנו להם – ילדים, אל פקות!
קינחנו בוופל בלגי מול המון בלאן:
משם נסענו אל עבר היעד הבא שלנו: שאמוני. הנחיתה הפעם היתה פחות חלקה… הכביש לדירה היה סגור, הדירה קצת פחות מוצלחת, מכונת הכביסה כמעט בלעה את הבגדים שלנו, והמסעדה בה אכלנו ארוחת ערב זינקה במעלה הדירוג של המסעדות היקרות-אך-לא-מוצלחות. מזל שלדפנה היה שם צ'יפס אז לפחות מישהו נהנה (חוץ מהדבורים שבילו איתנו את ארוחת הערב). מחר יום חדש עם הרפתקאות חדשות ♡
ושוב הגענו למסקנה היומית של דפנה. והיום, מסקנה מפתיעה: מתברר שבחנות לדברי ספורט אפשר לעשות שופינג! 🛍
הקלימורות בצרפת 
כתיבת תגובה