הקלימורות בצרפת

והיום לרגל יום ההולדת של רוני ניתנה לי (רוני) הזכות לכתוב את הפוסט היומי.

השכם בבוקר התעוררתי מוקף בקלימורות עם בלונים וברכות מרגשות ביותר, שזו דרך נפלאה לקום ליום פריזאי משגע וארוך במיוחד…

אחרי קפה בבית הקפה הפרטי שלנו, ללא אורי שחזר לישון קצת, יצאנו לדרך. והפעם אל הרובע הלטיני!

בגשר הראשון הוחלט שכל צילומי היום יהיו בקומפוזיציה של מבט כלפיי, חוק שעמדנו בו לאורך כמעט כל הדרך. 

החלטה נוספת של היום היתה לצאת עם תיק הצידנית ריק מהבית, למלא אותו בכמה שיותר דברים, ואז לרוקן, ולמלא שוב, ולרוקן, וחוזר חלילה. התחלנו במשימה, וירדנו ברחוב מופטארד שמלאאאא במעדניות נפלאות, רכשנו בו את ארוחת הצהריים שלנו ומילאנו את הצידנית: מבחר סנדויצים צרפתיים, גיוזה יפנית, אגרולים סינים, בורקסים טורקים, פטל שחור, פטל אדום, ובריוש המבורגר עם מלא וניל.  ארוחה שלמה, טעימה בטירוף ונטולת טחינה וחומוס לחלוטין! אולי זה הרגע לחלוק שאני כבר כמעט שבועיים ללא טחינה וחומוס והגוף שלי עדיין לא פיתח תגובות מדאיגות.

יצאנו מהרובע הלטיני, הגענו לגני לוקסמבורג, והתחלנו במשימה לרוקן את הצידנית. הצלחנו…

בגני לוקסמבורג שכרנו סירה, כמובן שבחרנו את דגל אוקראינה, כי…בוש, והשטנו אותה באגם המתוק. למרות מספר תאונות עם הסירה הבלגית המרושעת, הסירה האוקראינית החזקה שרדה וחזרה בשלום:

חזרנו לסמטאות הרובע הלטיני שם רכשנו מזכרות, והגענו עד לגינה קטנה בקצה האיל דה לה סיטה. שם אורי הקדיש לי שנ"צ יומולדת מיוחד (בערך ב18 אחהצ), כשתמי, דפנה ואני שיחקנו רמי בקלפים החדשים שנקנו בבוקר. בזמן המשחק הגיעו כחמישה שוטרי סיור צרפתים גאים ווידאו שאנחנו לא שותים חלילה אלכוהול…  נמלטנו ממלתעות החוק, הערנו את  אורי והלכנו רצוצים לחלוטין לאכול ארוחת ערב יומולדת במסעדה ויאטנאמית כיפית ברובע המארה.

בדרך לארוחת הערב עברנו על גשר פונט נף בדיוק כשצולמה שם פרסומת עטורת ניצבים שרק הוסיפה גלאם לעיר שיש בה לא מעט.

אחרי הארוחה חזרנו לגשר כדי לקחת משם שיט על הסיין. נאמר לנו שהסירה יוצאת ב21:45. הדרך מהמסעדה היתה כ"כ יפה שלא יכולנו שלא לעצור ולהנות מהנוף, מה שעיכב אותנו בדרך למזח:

כשהגענו גילינו שהסירה מפוצצת, ושאנחנו נצטרך לחכות ל22:15. מהלך שהתגלה כגאוני! השמש שוקעת כאן רק ב22:00 , ומסתבר שזו ההפלגה היחידה שבה רואים את האייפל מנצנץ! התיישבנו על הסיפון העליון במקומות מעולים, כשמלא ישראלים מסביבנו. ובכן, עיר האורות בלילה, משגעת. היה כיף בטירוף, הקלימורות הרימו לי הפקת יומולדת מעולה. אחרי השיט, צעדנו הביתה רק עוד 2.5 קלימוטר והתמוטטנו. יומולדת לפנתיאון!

ולפינת המסק-דפנה שלנו: לא סתם קוראים לעיר האורות, עיר האורות 💡