היום השני 19.7: אנסי זה השיא

לפני הכל, אנו מוודאים שהקוראים הנאמנים של הבלוג קוראים אותו במבטא צרפתי ומשמיטים את האותיות של סופי המילים, או, לחילופין, קוראים את סופי המילים עם שווא נח.

הבוקר בעיירה הקסומה אנסי התחיל בארוחת בוקר סגפנית שכללה בגט צרפתי, בגט אלפיני, קרואסון, קרואסון שוקולד, בריוש ומאפה תפוחים מהמאפייה שמתחת לבית:

אחרי האוכל ועל אף תחושת שובע מוגזמת, יצאנו להתחיל את היום. שכרנו אופניים ורכבנו לאורך אגם אנסי היפה. משבר האקלים האיר לנו פנים באופן יחסי, והיו רק 36 מעלות (בפריז היו היום 41 😱).

אחרי מס' קילומטרים של רכיבה החלטנו לעצור באחד החופים של האגם. עוד התמרחות בקרם הגנה, וקפצנו למים. יש שטוענים שאגם אנסי הוא אחד משלושת האגמים הנקיים ביותר באירופה, ולא לכלכנו אותו בשום צורה! היה משגע, ואפילו נכתב השאנסון הצרפתי "קח אותי למזח, קח אותי למזח, שם הכפכפים, שרי".

באגם עשינו פיקניק ואכלנו עוד בגט ועוד בריוש. היה טעים, וחם. הילדים נמנמו, והיה חם. פגשנו גם חבורת ברווזים חביבים, והיה חם. וזה הזמן לספר שאל מול ההתחממות הגלובלית, גילינו את… מגבת הקירור! זוהי מגבת שמקררת ושומרת על קור לאורך זמן, ויש הסבורים (בטעות) שהיא הפתרון למשבר האקלים.

רוני בסלפי עם הברווז הצולע

בלי משים ואל מול הנוף המשגע, חלפו להן השעות והיינו צריכים להחזיר את האופניים. פידלנו חזרה לאנסי. את מסלול סובב אגם אנסי נשמור לביקור הבא שלנו פה.

התיישבנו לנוח ולאכול במסעדה מתוקה באחת הסמטאות. אחרי הארוחה מיהרנו לרכוש גלידות כי שמנו לב שעבר כמעט יום שלם באנסי ועדיין לא אכלנו גלידות! כמעט התרחש מחדל אבל מנענו אותו ברגע האחרון ורכשנו גלידה. אורי גם רכש שתי חולצות וינטג', ודפנה רכשה כובע חדש. אתם בטח יודעים למה. תתחדשו!

(תזכורת למי שבינתיים שכחה: יש לקרוא את הפוסט במבטא צחפתי!).

חזרנו למנוחה קלה בחדר, ויצאנו שוב לשוטטות בסמטאות אנסי, שיפות עד מאוד גם בלילה. מחר עוד בוקר כאן ואז ממשיכים לסלאנצ' 😎

והיום בפינתנו, המסקנה היומית של דפנה: באנסי כל חנות שלישית היא גלידה!

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל