הקלימורות בצרפת

את היום השלישי לטיול פתחנו בעוד ארוחת בוקר צחפתית מפנקת, שכללה בגטים ומאפים מהמאפיה שמתחת לדירה, צנוניות טריות מהירקן שליד המאפיה, ועוד פינוקים.

אחרי ארוחת הבוקר והאריזה, ירדנו לטיול פרידה מסמטאות אנסי ועברנו גם בכנסיה, לתפילת הודיה על כל הטוב שיש למאפיה להציע לנו.

אמרנו להתראות לאנסי היפה, ושמנו פעמינו לעבר סוכנות הרכב. הסוכן רצה לתת לנו רכב מסוג גולף, אבל התעקשנו ברומא להיות רומאים ולכן החלפנו לפז'ו.

נסענו דרך כבישים עם נוף מטריף לעבר לק דה אילט. או לאק דס אילה. או לה דה אילטס. רק אלוהי הצרפתים (או סבתא אירית) יודעים איך אמורים לבטא את lac des illetes. שם עצרנו לפיקניק וטבילה באגם. אורי הצטרף לחבורת פרחחים צרפתים לקפיצת טרזן למים 🙈, ואילו דפנה ורוני ביצעו את צליחת הלאק.

מהאגם נסענו במעלה ההר לבקתה שלנו בסאלאנצ'. התמונות שוות במקרה הזה הרבה יותר מהמילים:

ירדנו חזרה לסאלאנצ' לאכול ארוחת ערב. בזכות דפנה הגענו למסעדה וייטנמית חמודה (הקטע של מסעדה צרפתית בצרפת פחות עובד עבור צמחונים…), ופגשנו שם את המלצר החביב, שכבר מועמד לאוסקר בקטגוריית המלצר החביב של הטיול.

בינתיים מהארץ הגיעו דיווחים על השביתות של מוזלי (חלשים לחוד, חזקים כאיגוד ✊), כל הטוב הזה לא היה קורה ללא עזרתו של הקורא הנאמן והבייביסיטר מספר 1 עורך הדין אבנר ט' פינק. חדשות נוספות שהגיעו מהארץ: הקמת המאחז של משפחת פלד-יקירה בברודצקי 13 לאות הזדהות עם מבצע ההתנחלות של דניאלה וייס. שטח משוחרר לא יוחזר!

ובפינתנו היומית, המסקנה של דפנה: יש המון דבורים באלפים 🐝